בעוד נירוסטה נותרה החומר המיינסטרים לשעוני ספורט, יש מתכות אחרות כגון קרמיקה, זהב 18K, פלטינה ונחושת שניתן להשתמש בהן לייצור שעונים. ביניהם, טיטניום בולט כחומר ידוע לשעוני ספורט. למרות שהוא נכנס לתעשיית השעונים מאוחר יחסית, בסביבות שנות ה-70 עד שנות ה-80, הוא צבר פופולריות בקרב מותגי שעונים. טיטניום הוא חומר חדשני המזוהה לעתים קרובות עם "עידן החלל", המוערך מאוד בתעשיות התעופה והחלל. זה גם מוצא יישומים במכשירים רפואיים ושעוני ספורט. אמנם טיטניום אינו נדיר, אך תהליך המיצוי שלו איטי ויקר, מה שתורם לתג המחיר היקר שלו. במשך שנים רבות, העלות הגבוהה הגבילה את השימוש בטיטניום בתחומי צבא ותעופה.
בתחום ייצור השעונים, טיטניום מציע מספר יתרונות על פני נירוסטה. הוא קל יותר ועמיד יותר בפני קורוזיה. למרות שמספר שעוני הטיטניום עדיין קטן יחסית לנירוסטה, הם הופכים נפוצים יותר ויותר.
לטיטניום מספר מאפיינים התורמים לערכו התעשייתי והמסחרי:
קל:
לטיטניום יש צפיפות נמוכה יותר מאשר מפלדת אל חלד (כ-4.5 גרם/סמ"ק בהשוואה ל-8 גרם/סמ"ק), מה שגורם לשעוני טיטניום להרגיש קלים יותר כשהם עונדים אותם, בולט במיוחד במקרים העבים יותר של שעוני צלילה.
חוזק והתנגדות גבוהים:
למרות משקלו הקל וצפיפות נמוכה יותר, טיטניום מפגין חוזק יוצא דופן. לדוגמה, טיטניום דרגה 5 יכול להשיג חוזק של 1000MPa, פי חמישה מזה של נירוסטה.
ידידותי לעור:
אנשים מסוימים עשויים לחוות אלרגיות לניקל הקיים בנירוסטה. עם זאת, טיטניום אינו מכיל ניקל, מה שגורם לו פחות לגרום לתגובות אלרגיות. שכבת התחמוצת הטבעית על פני השטח של טיטניום תורמת גם היא לנוחות הלובש, ומספקת שקט נפשי.
עמידות בפני קורוזיה:
בעוד שהנירוסטה עשתה צעדים משמעותיים בעמידות בפני קורוזיה, לטיטניום יש עמידות אינהרנטית העולה עליה. הוא עמיד מאוד בפני קורוזיה, ונדרשים תנאים קיצוניים, כמו טבילה בחומצות חזקות כמו חומצה חנקתית, כדי לגרום לכל נזק משמעותי. לפיכך, מקובל לראות שעוני טיטניום משווקים בשל התאמתם בסביבות מים מלוחים, שכן הם יכולים לעמוד בחשיפה ממושכת מבלי להחליד.
מוליכות תרמית נמוכה:
למרות שמוליכות תרמית אולי לא נראית רלוונטית באופן ישיר לעניבת שעון, שקול את התרחישים של הנחת שעון צמיד מתכת בבוקר חורף קר או שעון חם ביום לוהט. המוליכות התרמית הנמוכה של טיטניום מפחיתה את תחושות הקור או החום הלא נוחות, ומשפרת את נוחות הלובש.
